לפני שנים, כאשר דיברו על אימון קשב ותיפקודים ניהוליים הוא נתפס בעיקר ככלי המתאים לאנשים בוגרים שכבר פיתחו יכולת להתבונן בעצמם, לזהות מטרות ולפעול כדי להשיג אותן. האדם היה מגיע עם שאלה, קושי או שאיפה והמאמן היה מסייע לו לדייק, להתקדם וליצור שינוי.
בשנים האחרונות מתרחשת תפנית משמעותית בהבנה שלנו לגבי אימון ולגבי הדרך שבה בני אדם לומדים לנהל את עצמם. אנו מבינים כיום שהיכולת לעצור, להתבונן, לזהות דפוסים, לבחור תגובה ולכוון את עצמי למטרה אינה מיומנות שמופיעה לפתע בגיל הבגרות. זוהי שפה שנבנית לאורך השנים וככל שמתחילים לטפח אותה מוקדם יותר כך היא הופכת לחלק מארגז הכלים הפנימי של האדם בדומה לחינוך למוגנות .
בעבר שאלנו: "מתי האדם כבר בשל לאימון?"
היום השאלה משתנה: "אילו כלים אנחנו יכולים להעניק לו כבר עכשיו כדי שיפתח את היכולת לנהל את עצמו?"
השינוי הזה מקבל משמעות מיוחדת דווקא בדור הנוכחי. זהו דור שגדל בעולם שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלנו אנחנו. מצד אחד, לילדים ולמתבגרים של היום יש גישה כמעט בלתי מוגבלת לידע, למידע, לכלים ולפתרונות. באמצעות טכנולוגיה, מנועי חיפוש, קווי תוכן טלפוניים, וכלי בינה מלאכותית זמינים ניתן לקבל בתוך שניות תשובות לשאלות, רעיונות, הסברים, תמיכה והכוונה.
אך דווקא בעולם שבו המידע הפך זמין כל כך, האתגר המרכזי אינו עוד לדעת יותר. האתגר הוא לדעת כיצד להשתמש בידע. כיצד לבחור מתוך השפע. כיצד להבחין בין מידע משמעותי לרעש. כיצד להתמקד, להתמיד ולהפוך ידע לפעולה.
דווקא משום שהבינה המלאכותית יכולה לספק לנו תשובות, רעיונות וכלים במהירות חסרת תקדים, המיומנויות האנושיות הופכות חשובות יותר: היכולת להגדיר מטרה, להפעיל שיקול דעת, להעריך מידע, לבחור פעולה ולהתמיד בתהליך.
כאן נכנסים לתמונה התפקודים הניהוליים. היכולת לתכנן, להציב מטרות, לארגן משימות, לווסת רגשות, לדחות סיפוקים, לפתור בעיות ולהתאים את עצמי למצבים משתנים הפכה לאחת המיומנויות החשובות ביותר בעולם המודרני.
ילד יכול להיות בעל יכולות גבוהות מאוד, אך אם הוא מתקשה לנהל את הקשב שלו, לפרק משימה לשלבים, להתמודד עם תסכול או להתחיל פעולה ללא דחיפה חיצונית, היכולת שלו להביא את עצמו לידי ביטוי נפגעת.
גם ההבנה שלנו לגבי מוטיבציה השתנתה. בעבר נטינו לחשוב שמוטיבציה היא תכונה שיש לאדם או שאין לו. ילד "מוטיבציוני"- מצליח וילד שאין לו מוטיבציה פשוט צריך להתאמץ יותר. כיום אנו מבינים שמוטיבציה היא מערכת מורכבת שנבנית מתוך תחושת מסוגלות, משמעות, בחירה וחוויות הצלחה שמאפשרות לאדם לחוות את עצמו כמי שיכול להשפיע וליצור שינוי.
לעיתים הילד שאומר "אין לי כוח", "אני עצלן" או "אני פשוט לא מסוגל" אינו זקוק לעוד דרישה או ביקורת, אלא לעזרה להבין מה באמת מעכב אותו. האם המשימה גדולה מדי? האם חסרה לו אסטרטגיה? האם הוא חושש מכישלון? האם עדיין לא מצא את הדרך שמתאימה לאופן שבו הוא פועל?
זו בדיוק הנקודה שבה השפה האימונית הופכת לכלי משמעותי כבר בגיל צעיר. ילדים אינם נולדים עם היכולת לומר: "אני שם לב שאני דוחה משימה כי היא מרגישה לי מורכבת", או "כשאני מוצף אני צריך לעצור ולבחור תגובה אחרת". אלו מיומנויות שניתן ללמד בשפה נגישה.
כאשר ילד לומד להכיר את עצמו, לזהות את דפוסי הפעולה שלו ולבנות לעצמו כלים הוא אינו רק מתמודד טוב יותר עם הקושי הנוכחי. הוא מפתח יכולת שתלווה אותו לאורך החיים.
הבנה נוספת שמשנה את עולם אימון הקשב והתפקודים הניהוליים היא ההכרה בכך שאנו חיים בעידן של שונות נוירולוגית. אין דרך אחת שבה כל בני האדם חושבים, לומדים ומתארגנים. אנשים שונים זה מזה בדרך שבה הם מעבדים מידע, בוויסות הרגשי שלהם, במקורות המוטיבציה שלהם ובכלים שיאפשרו להם להצליח.
לכן אימון קשב איכותי אינו יכול להתבסס על תבנית אחת שמתאימה לכולם. מאמן קשב ותפקודים ניהוליים מקצועי נדרש להחזיק מגוון גישות וכלים ולהתאים אותם לאדם שנמצא מולו.
ילד אחד יזדקק לכלים ברורים של תכנון וארגון. ילד אחר יזדקק קודם לחיזוק תחושת המסוגלות והאמונה ביכולת שלו. מתבגר אחד יתקדם דרך מטרות קצרות ומדידות ואחר יתחבר דווקא דרך משמעות, בחירה והבנת הכוחות שלו. אדם אחד יתחבר לכלים קוגניטיביים מובנים, אחר יתקדם דרך עבודה על דפוסי חשיבה ואדם נוסף יזדקק דווקא לכלים מעשיים של תכנון, ארגון וויסות. האתגר של המאמן אינו למצוא את השיטה האחת הנכונה אלא לפתח יכולת מקצועית לזהות את האדם שמולו ולבחור עבורו את הכלים המדויקים ביותר באותה נקודת זמן.
אימון קשב ותפקודים ניהוליים בעידן הנוכחי דורש מהמאמנים הרבה מעבר להיכרות בסיסית עם הפרעת קשב. הוא דורש הבנה של המוח, של תהליכי למידה, של מוטיבציה, של ויסות רגשי ושל הדרך שבה ילדים, מתבגרים ומבוגרים מפתחים עצמאות.
הוא דורש חיבור בין ידע מחקרי עכשווי לבין כלים שנבחנו בשטח ובין מקצועיות לבין שפה שמצליחה להגיע אל האדם עצמו. העתיד אינו שייך רק למי שיודע לצבור ידע. הוא שייך למי שיודע לנהל את עצמו בתוך עולם של שפע. בעולם שבו כל אחד יכול לקבל תשובות, ההבדל המשמעותי יהיה היכולת לשאול שאלות טובות, לבחור נכון, להתמיד ולפעול מתוך מודעות.
וזו אולי המטרה העמוקה ביותר של אימון קשב ותפקודים ניהוליים: לא ללמד את האדם להיות מישהו אחר ולא למחוק את השונות שלו אלא לעזור לו להכיר את עצמו, להבין כיצד הוא פועל, לזהות את הכוחות שלו ולפתח את הכלים שיאפשרו לו לנווט בעולם מורכב כי בסופו של דבר, המטרה אינה שמישהו אחר יחזיק עבורו את ההגה המטרה היא שהוא ילמד להחזיק אותו בעצמו.
הבהרה רפואית ומשפטית: התכנים במאמר זה מובאים למטרות העשרה ומידע כללי בלבד ואינם מהווים חוות דעת רפואית, המלצה טיפולית או תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, פרטני ואישי. בכל שאלה רפואית, אבחון, התאמת מינון, שילוב תוספים או שינוי בטיפול התרופתי, יש להיוועץ אך ורק עם הרופא המטפל המוסמך (פסיכיאטר ילדים/מבוגרים, נוירולוג, רופא משפחה שמתמחה בהפרעת קשב וריכוז או רופא התפתחותי).
המאמר עורר בכם מחשבה והייתם רוצים להעמיק או לרכוש כלים מעשיים לעבודה בבית או במסגרת החינוכית? תוכלו למצוא באתר מאמרים ותוכניות נוספות לצד הכשרות , לימודי תעודה וקורסים המיועדים להורים ולאנשי מקצוע.
